לבקש יפה.

הייתי השבוע במפגש נוסף של רוני וינברגר, חברי לעבודה שמעביר סדנאות בנושא תקשורת לא אלימה, או תקשורת סינרגטית או תקשורת מקרבת. הנושא הפעם היה לדעת לבקש נכון. זה התחיל בסיפור.

בחור אחד נכנס עם בת יענה למסעדה. תמהונם של בעלי המקום והמלצרים לא מנעו ממנו להתישב ולהזמין. לאחר הארוחה כשהוגש לו חשבון, הוא תחב את ידו לכיסו, הוציא סכום כסף עם שטרות ומטבעות ומבלי להסתכל כלל על החשבון הוא הניח את הכסף ויצא. להפתעתו של המלצר הסכום היה מדוייק וכלל שרות 15% בדיוק מופתי. למחרת שוב הגיע הבחור ואותו סיפור חזר על עצמו. למרות שהפעם הזמין דברים שונים, שוב בסיום הארוחה תחב את ידו לכיסו, הוציא סכום כסף מדוייק ללא התבוננות בחשבון כלל ויצא מהמסעדה. לאחר מספר פעמים כאלה לא התאפק יותר המלצר ושאל אותו לפשר העניין.

תראה, אמר הבחור, פעם מצאתי כד. שיפשפתי אותו ומתוכו יצא שד שנתן לי שתי משאלות. ביקשתי שבכל מצב בחיים יהיה לי בדיוק את סכום הכסף שאני צריך. לא פחות ולא יותר. בדיוק לכל צרכי.

יפה מאד אמר המלצר ונפרד ביראת כבוד מהבחור. ואז, כשהבחור יצא מהמסעדה נזכר המלצר שהוא קיבל שתי משאלות. "חכה", קרא לעברו, "ומהי המשאלה השנייה"? השיב הבחור: ביקשתי שלכל מקום שאלך תהיה צמודה אלי פרגית צעירה עם רגליים ארוכות….

צריך לדעת לבקש נכון. בקשה צריכה להיות ספציפית, מנוסחת באופן חיובי וברת ביצוע. בקשת בקשות הינה השלב הרביעי במודל התקשורת הסינרגטית שמציג רוני והיא מבוססת על מודל שנפוץ מאד בעולם וניתן לקרוא פרטים נוספים כאן: http://www.cnvc.org/

בבסיס השיטה העקרונות הבאים:
ישנם ארבעה שלבים בתקשורת מקרבת .
1 – Observation שבה מבחינים בעובדות ולא בשיפוטים. בשלב הזה צריך להבין את הסיטואציה מבחינה עובדתית ללא שיפוט והסקת מסקנות על הצד השני.
2. רגשות – אבחנה של מה אנחנו מרגישים באותה סיטואציה. איזה רגש עולה בנו. רגשות בניגוד למחשבות. לא מה אנחנו חושבים באותו ארוע אלא מה אנחנו מרגישים. עצב, כעס, מרמור, תסכול, אכזבה וכו'
3. צרכים. באותה סיטואציה עלינו להבין מהם הצרכים שלנו שלא נענים בסיטואציה. צרכים בניגוד לאסטרטגיות. אנו צריכים להבין לעומק באיזה צורך עמוק הסיטואציה פוגעת בנו.
4. והשלב האחרון הוא שלב הבקשות. אנחנו מבקשים מהצד השני בקשה שהיא ספציפית, מנוסחת באופן חיובי (ולא "אני לא רוצה שתתנהג כך וכך…") וברת ביצוע.

עקרונות מנחים בתקשורת מקרבת הם:
1. לכל בני האדם אותם צרכים. אולי סדר העדיפויות שונה אצל כל אחד ואחד אבל רשימת הצרכים זהה.
2. צריך להבין שבסיטואציה התקשורתית אתה בא לפתור ולחזק את הקשר עם הצד השני או שאתה בא לתקן ו"להראות לו מה זה". correct or connect. אם אתה בקטע של correct אז אין טעם להמשיך לדון על תקשורת מקרבת.

הדבר המשמעותי שלמדתי במפגש הפעם הוא הנושא של פתיחת ערוצים. יש אינטראקציות שמטרתן לפתח את הקשר עם הצד השני ויש סיטואציות שבאות לפתור בעיה מול הצד השני. אם יצרת קשר ללא הגדרת פעולה עם מישהו והקשר מתחזק, בעצם פתחת ערוץ תקשורת איתו כך שבבוא היום כשתצטרך להיות בסיטואציה של תקשורת פעילה למטרת פיתרון בעיה או שיתוף פעולה, עצם העובדה שהערוץ פתוח יגרום לאינטראקציה להתנהל ביתר קלות. חזק את הקשרים עם רשת רחבה ללא סיבה כך שכשתיהיה סיבה הערוצים יהיו פתוחים.

ונחזור לנושא הבקשות. אילו מהבקשות הבאות מנוסחות באופן ספציפי, חיובי וברת ביצוע?

• I want you to understand me
• I’d like you to tell me one thing that I did that you appreciate
• I’d like you to feel more confidence in yourself
• I want you to stop drinking
• I’d like you to let me be me
•I’d like you to drive at or below the speed limit.
• I’d like to get to know you better.
• I’d like you to show respect for my privacy.
• I’d like you to prepare supper more often

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});