שבעת ההרגלים – מבוא

הספר שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד מאת סטיבן קובי, הינו סיכום, לדעתי, הטוב ביותר של כל הקורסים והספרים בנושא ניהול עצמי, מנהיגות ואימון לתוצאות. במהלך השנים האחרונות קראתי לא מעט ספרים, מאמרים וקורסים העוסקים בניהול עצמי , אפקטיביות, ניהול זמן, מנהיגות, יחסים בין אישיים ועוד – את כולם הצלחתי למפות אל הספר שבעת ההרגלים.

אני חושב שמצויין ללמוד את כל הספרים והקורסים, הסדנאות והאימונים הנ"ל אך אני מוצא את זה מאד יעיל להכיר את שבעת ההרגלים וללמוד לחיות על פיהם.

הספר בעברית הינו בן כמעט 400 עמודים ואני לא מתיימר לסכם את כולו.  אני אנסה לספק כאן סיכום קצר שיכול לתמצת את הרעיונות המובאים בו.

הדבר הראשון ששבעת ההרגלים הם לא – הם לא נוסחה פשוטה לשיפור החיים. הם לא אוסף מאה הטיפים שיעשו אותך מקובל חברתית, 10 הדרכים למצגת מנצחת, 20 הכללים לכיבוש מהיר… הם הרבה יותר דרך חיים והרגלים שצריך מאמץ ותשומת לב כדי להפוך אותם אכן להרגלים. אני עדיין מתאמץ.

נתחיל מהסוף. אלה הם כותרות ההרגלים. פשוט וברור. שלושת ההרגלים הראשונים הם הניצחון האישי שלנו על עצמנו. שלושת הבאים הם הניצחון שלנו בסביבת האנשים המקיפים אותנו ואחרון, העיקרון השביעי, הוא האבא של כל העקרונות שאומר לנו לשייף ולאמן את כל ההרגלים הראשונים.

1. חשוב פרואקטיבי. Think Proactive
2. התחל בלדמיין את הסוף – Begin with the end in mind
3. קבע סדר קדימויות – First things first

4. חשוב אני מנצח – אתה מנצח – Think Win Win
5. בקש להבין תחילה אחר כך להיות מובן – First seek to understand then ask to be understood
6. חפש דרך לסינרגיה – Sinergize

7. שפר את יכולתך האישית – Sharpen the saw

לפני שמתחילים, הנה מספר נקודות חשובות להבנה ביחס לשבעת ההרגלים:

עקרונות מול ערכים:

ערכים הינם מאפיינים של כל אדם. בתהליך אימוני חשוב להבין מהם ערכיו של כל אדם, ולכל אדם יש ערכים דומיננטיים שונים. לאחד זהו ערך המשפחה, לשני ערך הצדק, לשלישי ערך הנאמנות וכו. ערכים אלו שלנו הם אלה העוזרים לנו לקבל החלטות. מה טוב ורע עבורנו ומה מתאים יותר לתפישתנו הערכית. לכל אחד מאיתנו ה DNA הערכי שלו. בתהליך אימוני חשוב מאד לפענח את אותו מבנה ערכי שלנו כדי לדעת לכוון את חיינו למקומות המתאימים לנו.

עקרונות לעומת ערכים אינם אישיים. אלו הם כללים אוניברסליים שאמורים לפעול על כלל בני האדם ללא הבדל דת גזע ומין. דוגמא: קיום הבטחות גורר אמון. נזיפות מורידות מוטיבציה. ציפיות גבוהות מעודדות תוצאות גבוהות. עקרונות כאלו פועלים ויפעלו לנצח. ככה אנחנו בנויים.

שבעת ההרגלים מכוון לאותם עקרונות הפועלים על כולנו ולכן הוא אוניברסלי וניצחי. זה פועל בכל מקום.

פרדיגמות:

פרוש המילה פרדיגמה היא תבנית. אנו חיים ומלאים בפרדיגמות. על עצמנו ועל הסובבים אותנו. פרדיגמות הינם סיפורים ולא עובדות. אני לא טוב במטמתיקה, אני בן זוג טוב (או לא), הוא עצלן, היא שקרנית וכו. פרדיגמה אינה עובדה ואינה מציאות, אלא תפיסת המציאות בעינינו. אנו שבויים בתוך הפרדיגמות של עצמנו ועבודה אימונית לפני שניגשים לשבעת ההרגלים היא לבחון את הפרדיגמות של עצמנו. שאל שאלות והטל ספק בכל.  הדרך שאנו רואים את הבעיה היא הבעיה. כדי לשנות את ההרגלים הקיימים שלנו עלינו להבין את הסיפור והפרדיגמה שעומדת מאחורי ההרגלים שלנו ולשנות את הפרדיגמה – לשנות את הסיפור.

אני בעל הפרעות קשב == אני לא מסוגל לנהל עסק! שנה את הסיפור ל: אני בעל הפרעות קשב דבר הגורם לי להיות בעל יצירתיות ומעוף. אקח שותף למען הסדר והארגון ואני אביא את הרעיונות המנצחים…
אני לא טוב בניהול כספים כי כסף לא מעניין אותי… שנה ל – כסף לא מעניין אותי לכן אני אהיה מעולה בניהול כספים כדי שהכסף לא יפריע לי. אפרט יותר בפוסט נפרד.

יצור לעומת יכולת יצור.

לספר קוראים שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד בדגש על המילה אפקטיביים. לפעמים אנו מתבלבלים בין אפקטיביות ליעילות. יעילות הינה לעמוד בזמנים, להספיק יותר, ליצר יותר ויותר מהר. כמו עם מכונת יצור שצריכה לתת תפוקה.

ובכן אנשים, אינם מכונת יצור וכשמנסים להיות יעילים עם אנשים מאבדים את האפקטיביות לאורך זמן. הדבר דומה למנהל יצור שיש לו מכונה הנותנת תפוקה. המכונה גם דורשת תחזוקה, טיפול, שימון, חיזוק ברגים ובדיקות שגרתיות אך כל אלו פוגעים בתפוקה, לכן מנהל היצור מוותר על התחזוקה ומשיג תפוקות מדהימות ויעילות מופלאה. אך מה יקרה למכונה לאורך זמן? קובי מביא את סיפור האווזה המטילה ביצי זהב. זוכרים? הבעלים שלה רצה מהר מהר את כל הביצים שיש לה בבטן ולא היה לו זמן להאכיל את האווז ולטפל בו. הוא חתך את בטן האווזה, מצא שם כלום ונשאר עם אווזה מתה. באווזה יש לטפל ולטפח, להאכיל ולרפא על מנת לקבל את ביצי הזהב. הטיפול באווזה מומשל ליכולת היצור מול הטלת הביצים שהיא היצור עצמו. אנו חיבים לטפח את יכולת היצור ולא את היצור עצמו. כך עם בני אדם, אפקטיביות, היא טיפול ביכולת היצור, הינה השקעה ביחסים לעומת היעילות שהיא השקעה ביצור. דוגמא: מורה ותלמיד: אם המורה ירדה בתלמיד, יכעס עליו וידרוש ציות והכנת שיעורים, הוא אכן יקבל תוצאות בזמן הקצר, הם שיעורי הבית, אך לטווח הארוך הוא איבד את נפשו של הילד, את סקרנותו ואולי את אהבת הלימודים (מוכר לכם?). לעומת זאת מורה שישקיע בנפש התלמיד, יתמוך, יעודד, יסייע ויטע בו בטחון עצמי יקבל ילד סקרן, חרוץ משקיע ועם יחס אוהד ללמידה למשך כל חייו אולי.

בנק הרגשות: סטיבן קובי מדמה את יחסנו עם הסובבים אותנו כאילו יש לנו בנק רגשות. כל פעם שאנו מטפחים את יכולת היצור (מחמאה, עידוד, הבנה…) אנו מפקידים פקדון בבנק הרגשות של זה שמולנו. וכל פעם שאנו מתמקדים במשיכה מהירה של ביצי הזהב (כעס, נזיפה, אי אמון, לחץ…) אנו מושכים מחשבון הרגשות. זהו בדיוק ההשקעה ביכולת היצור, השקעה ביחסים. אם הפקדנו מספיק בחשבון, גם אם נטעה לפעמים ונמשוך קצת, עדיין היתרה תהיה חיובית ונמשיך לקבל את ביצי הזהב. אבל אם האיזון הוא לטובת המשיכות, נהיה ביתרה שלילית ולא יעזרו מילים טובות פה ושם – הרגנו את האווזה…

נסכם לפני שמתחלים:

1. אנו מדברים על הרגלים ואורח חיים, לא על נוסחת קסמים. עבודה קשה ולמידה.
2. אנו מדברים על עקרונות אוניברסליים שלא תלויים במקום ובזמן. תקף בישראל וביפן כאחד. כך אנו בנויים כבני אדם.
3. כדי לאמץ הרגלים חדשים, צריך לשבור את הפרדיגמות שלנו הקיימות. צריך לזהות את הסיפורים שאנו מספרים לעצמנו על עצמנו ולהטיל ספק.
3. אנו מדברים על השקעה ביכולת היצור ולא ביצור עצמו. מטרתנו לטפח את האווזה (אנחנו והסובבים אותנו) ולא בהטלת הביצים עצמם (יעילות). אנחנו נדאג לאווזה, האווזה תדאג לביצים.

מתחלים. פוסט הבא הרגל מספר 1 – היה פרואקטיבי